Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 79b

וְאִי בְּשָׂדֶה וְאִילָן אַמַּאי מַחְלִיף אֶלָּא אָמַר רַבָּה מַחֲלוֹקֶת בְּבוֹר וְשׁוֹבָךְ אֲבָל בְּשָׂדֶה וְאִילָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוֹעֲלִין בָּהֶן וּבְמַה שֶּׁבְּתוֹכָן

Traduction

And if their dispute is referring to a field and a tree, why does Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, reverse his opinion? Rather, Rabba’s statement must be adjusted, and this is what Rabba said: This dispute between the first tanna and Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, applies only in the cases of a cistern and a dovecote. But in the cases of a field and a tree, everyone agrees that one is liable for misuse of consecrated property if one derives benefit from them or their contents.

Tossefoth non traduit

ואי בשדה ואילן אמאי מחליף. הא כ''ע מודו דמכר אילן מכר פירותיו דבבור ושובך ודאי הויא פלוגתא אם מכר מה שבתוכו כדאמר לקמן:

אבל בשדה ואילן ד''ה מועלין בו ובמה שבתוכו. הוה מצי למימר ד''ה מועלין בו ולא במה שבתוכו למ''ד אין מעילה בגידולין ומיהו הא לא מצי למימר דבין בזה בין בזה פליגי בבור ושובך ושדה ואילן בהקדישן ריקנין ונתמלאו לפי מה שמפרש ר''י בסמוך דאין בידו להקדיש דבר שלא בא לעולם אם לא שזוכה בהן תחלה ומיהו הוה מצי למימר דפליגי אם יקדשו פירות האילן והשדה אם יבואו לרשותו אבל לא ניחא ליה למימר דפליגי אלא בבור ושובך דוקא דומיא דסיפא:

וּבְבוֹר וְשׁוֹבָךְ בְּרֵיקָנִין בְּמַאי פְּלִיגִי וּבִמְלֵאִין בְּמַאי פְּלִיגִי בְּרֵיקָנִין פְּלִיגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנַן

Traduction

The Gemara asks: And in the cases of a cistern and a dovecote, where the cistern and the dovecote are empty, with regard to what matter do they disagree? And similarly, where the cistern and the dovecote are full, with regard to what do they disagree? The Gemara answers: In the cases of a cistern and a dovecote that are empty, they disagree with regard to the matter that is the subject of the dispute between Rabbi Meir and the Rabbis.

דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי אֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם

Traduction

The first tanna and Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, disagree because the first tanna holds in accordance with the opinion of the Rabbis, who say: A person cannot transfer ownership of an object that has not yet come into the world, i.e., that one does not currently own. Therefore, one cannot consecrate water or doves that will enter the cistern or dovecote only in the future. And Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says: A person can transfer ownership of an object that has not yet come into the world.

Tossefoth non traduit

ורבי אלעזר סבר כר''מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. תימא דלא חשיב רבי אלעזר ברבי שמעון בפ' האומר בקדושין (דף סב:
ושם) דאמר אביי ר''א בן יעקב ור''מ ורבי כולהו סבירא להו אדם מקנה דשלב''ל ופריך נמי התם וליחשוב נמי רבי יהודה הנשיא ור''ע ומשני להו ונראה לרשב''א דדוקא מהנהו פריך מרבי יהודה הנשיא משום דהוזכר באותה ברייתא גופא שהוזכר ר''מ ומרבי עקיבא פריך משום שהיה רבו של רבי אליעזר בן יעקב ומסתמא ר' אליעזר בן יעקב מר''ע רבו שמיעא ליה דאמר ביבמות (דף צג.) רבי כר''מ ור''מ כרבי אליעזר [ב''י] ור''א [ב''י] כר''ע:

אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר כְּגוֹן פֵּירוֹת דֶּקֶל דַּעֲבִידִי דְּאָתוּ הָנֵי מִי יֵימַר דְּאָתוּ אָמַר רָבָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּמַיִם הַבָּאִין דֶּרֶךְ חֲצֵרוֹ לַבּוֹר וְיוֹנִים הַבָּאִין דֶּרֶךְ שׁוֹבָכוֹ לַשּׁוֹבָךְ

Traduction

The Gemara raises a difficulty with regard to this answer: You can say that you heard Rabbi Meir express this opinion in a case such as the fruit of palm trees, which are likely to come into existence, as the trees naturally produce fruit. But with regard to these doves and water, who can say that they will come? Rava said: You can find cases where one consecrates water or doves that are likely to arrive, e.g., in the case of water that comes by way of his courtyard into the cistern when it rains, so that he does not need to fill the cistern. And similarly with regard to doves that come by way of his other, full dovecote into this empty dovecote.

Tossefoth non traduit

אימור דשמעינן ליה לרבי מאיר כגון פירות דקל כו'. תימה מהיכא שמעינן לר''מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם היינו מדתנא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאשתחרר כו' דאמר ר''מ מקודשת כדאמר בהאשה רבה (יבמות דף צג:) וההוא לא עביד דאתו דמי יודע דישחררנו רבו ומפרש רבינו שמואל דמיירי שהבטיחו רבו לשחררו כדאמר בס''פ ארבעה אחין (יבמות דף לה.) דשמעה מבי מרה וריב''ן מפרש דכל הנהו עבידי דאתו כגון חציו עבד וחציו בן חורין ושפחה נמי חציה שפחה וחציה בת חורין ונהגו בה מנהג הפקר שכופין את רבה לעשותה בת חורין כדאמרי' בהבא על יבמתו (שם דף סו.) ולאחר שימות בעליך ואחותיך בגוססין ושיחלוץ לך יבמיך דמצות חליצה קודמת למצות יבום א''נ בחולצת ולא מתייבמת וקשה דאמר בפ' אע''פ (כתובות דף נח:) המותר ר''מ אומר הקדש ומפרש בגמ' דקדוש לאחר מיתה קאמר דאמר ר''מ מקדיש דבר שלא בא לעולם אע''ג דלא עביד דאתו שתמות היא קודם הבעל ולא אפשר לאוקומי בגוססת שהרי עושה מלאכה כדתנן הרי זו עושה ואוכלת וי''ל בחולה וזקנה וה''ר אליעזר מפליר''א אומר דכיון שהגוף בעולם אלא שאינו ראוי לקנין כמו כל הנך חשוב כמו עבידי דאתו ומותר דקדוש אע''פ שאינו בעולם ולא עביד דאתי שתמות האשה. קודם מ''מ כיון שהמותר מיהו עביד דאתי חשוב הוא כאילו בעולם כבר ואם היה בעולם לא הוי בעינן שיהא זה עביד דאתי שתמות היא לפני הבעל וא''ת והא דפריך הכא מי יימר דאתו הא לא בעינן דעביד דאתו בדבר שישנו בעולם והמים הן בעולם וי''ל הא לא חשיב בעולם כיון דליתנהו קמן עוד י''ל דפירות דקל וכולהו דליכא בהו אלא מי יימר אחד חשיב עביד דאתו ובפרק המפקיד (ב''מ דף לג:
ושם) לא חשיב כפל עביד דאתי משום דאיכא טובא מי יימר כדאמר התם מי יימר דמיגנבא ואת''ל דמיגנבא מי יימר דמשתכח גנבא ואת''ל דמשתכח גנבא דלמא מודה ומיפטר אבל קשה מהך דהכא אע''ג דליכא אלא חד מי יימר לא חשיב ליוני שובך ולמי הבור עבידי דאתו ומיהו בלאו הכי קשיא לר''י אמאי לא חשיב להו עבידי דאתו כמו פירות דקל שהרי אורחא דמילתא הוא שמתמלא שובך יונים וכן הבור מתמלא מים כשהגשמים יורדין שלא היו שותים בכל א''י אלא מי גשמים ועוד קשה דמשמע אי הוו עבידי דאתו הוה ניחא ליה אכתי תקשי ליה היאך המים והיונים קדושים אפ' אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם שהרי מכח חצרו של הקדש אינם קדושים דאין חצר להקדש כדפרישית לעיל ומכח מה שמקדיש נמי אינן קדושים דהיאך יכול להקדיש דבר שלעולם לא יבא ברשותו ולא יזכה בו לעולם ונראה לר''י דה''פ מי יימר דאתו לרשותו שיזכה בהן דודאי לא יבואו לעולם לרשותו ואמאי מועלין במה שבתוכן והלא אין כח בידו להקדישן כיון שלא באו לרשותו ומשני בבאיו דרך חצרו לבור ודרך שובכו לשובך שזוכה בהן תחלה לפיכך יש כח בידו להקדישן ורשב''א פירש דאי עבידי דאתו ניחא דמצי להקדישן דמצינו לפרש כגון שהקדיש בור ושובך על מנת שיש לו כח בבור ושובך לזכות במים וביונים לצורך הקדש:

ויונים הבאים דרך שובכו לשובך. תימה לרשב''א דאיך יכול להקדישן הקדש גמור שימעלו בהן והלא אינו זוכה בהן זכיה גמורה דקי''ל בהניזקין (גיטין דף נט) דאין בהן גזל אלא מפני דרכי שלום ואומר רבינו יצחק דבביצים ואפרוחים זוכין מן התורה:

וּבִמְלֵאִים בְּמַאי פְּלִיגִי אָמַר רָבָא כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ בּוֹר סְתָם וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כַּאֲבוּהּ דְּאָמַר דָּנִין דִּין גָּבוֹהַּ מִדִּין הֶדְיוֹט

Traduction

The Gemara asks: And in cases where the cistern and the dovecote are full, with regard to what matter do they disagree? Rava said: This dispute concerns a case where he consecrated a cistern without specification. And Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, holds in accordance with the opinion of his father, who says: One infers the halakha of consecration to the Most High from the halakha of transactions between one ordinary person [hedyot] and another.

מָה דִּין הֶדְיוֹט מָצֵי אֲמַר בֵּירָא זַבֵּינִי לָךְ מַיָּא לָא זַבֵּינִי לָךְ אַף דִּין גָּבוֹהַּ בֵּירָא אַקְדֵּישׁ מַיָּא לָא אַקְדֵּישׁ וְתַנָּא קַמָּא סָבַר אֵין דָּנִין דִּין גָּבוֹהַּ מִדִּין הֶדְיוֹט

Traduction

The Gemara elaborates: Just as the halakha with regard to transactions between one ordinary person and another is that one can say: I sold you the cistern but I did not sell you the water it contains, so too, the halakha in the case of consecration to the Most High is that one can say: I consecrated the cistern but I did not consecrate the water within it. And the first tanna holds that one does not infer the halakha of consecration to the Most High from the halakha of transactions between one ordinary person and another. Rather, one who consecrates property does so generously, i.e., the most expansive meaning is assumed for his vow of consecration, and therefore even if he did not say so explicitly, he consecrated the water together with the cistern.

וְדִין הֶדְיוֹט לָא וְהָתְנַן מָכַר בּוֹר מָכַר מֵימָיו אָמַר רָבָא מַתְנִיתִין יְחִידָאָה הִיא דְּתַנְיָא מָכַר בּוֹר לֹא מָכַר מֵימָיו רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מָכַר בּוֹר מָכַר מֵימָיו:

Traduction

The Gemara asks: And does the halakha concerning a transaction with an ordinary person say that one does not sell the water along with the cistern? But didn’t we learn in the mishna (78b) that one who sold a cistern has sold its water? Rava said: The ruling in the mishna is an individual opinion, as it is taught in a baraita: One who sold a cistern has not sold its water. Rabbi Natan says: One who sold a cistern has sold its water.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source